נתחיל עם תזכורת חשובה על התזרים של רייזאפ - התזרים של רייזאפ פועל במחזורים חודשיים. ככה אפשר בכל חודש להיות על זה מחדש ולעשות עוד צעד קטן של צמיחה כלכלית. בגלל שהשיטה של התזרים מתמקדת בהשוואה בין הכנסות להוצאות חודשיות, זה לא משנה מאיזה תאריך ועד איזה תאריך נעשה את ההשוואה הזאת, כל עוד היא עקבית ובטווח של חודש.

מאפיין נוסף של השיטה התזרימית הוא שהיא סופרת כל הוצאה כאילו היא מחויבת בבנק ביום שבו היא בוצעה (כמו בכרטיס חיוב מיידי - דיירקט/דביט), מה שעוזר לקבל החלטות טובות במהלך החודש ולא רק בסופו.

אז כשבוחנים את המצב ככה - יום תחילת התזרים הוא לא מהותי לעבודה עם התזרים.

כיום, ברירת המחדל היא שהחודש התזרימי מתחיל ב־1 בחודש, אבל אפשר לשנות את התזרים ככה שיתחיל ב־10 בחודש.

בישראל מקובל לשלם עם כרטיסי אשראי ותאריך החיוב הנפוץ ביותר הוא ה-10 בחודש. זה אומר שהרבה מאיתנו התרגלו לחשוב על ההוצאות כאילו הן קורות במועד החיוב של הכרטיס (למשל ה-10 בחודש) וגם לספור את החודשים כך שיתחילו באותו תאריך חיוב, כלומר מה-10 בחודש עד ה-9 בחודש שאחרי.

למי שהתרגלו לזה, לאמץ את התזרים יוצר אתגר כפול: גם המעבר לחשיבה תזרימית וגם ״הזזה״ של החודש כפי שסופרים אותו. כאן אנחנו מאפשרים לעשות את זה בצורה יותר טבעית, כלומר לעבור לחשיבה תזרימית, אבל להשאיר את תאריכי החיוב בין ה-10 בחודש עד ה-9 בחודש שאחריו. לכן תזרים רייזאפ מאפשר בחירה של תחילת התזרים בין תאריך תחילת החודש, לבין תאריך חיוב האשראי הנפוץ ביותר.

👈 תזרים מה-1 בחודש
למי שמוכנים ומוכנות לעשות צעד משמעותי ולנסות לאמץ את ההסתכלות התזרימית, לסמוך עליה בהחלטות היומיומיות לגבי הוצאות, ולנתק את ההחלטות האלו מהמציאות של ירידת ההוצאות בפועל מהבנק. זה מתאים גם ללקוחות שמועד חיוב האשראי שלהן ושלהם הוא ב-2 או 15 בחודש (כי ה-1 בחודש מתאים באופן טבעי גם לחלוקת ההוצאות לפי חיובי האשראי).

👈 תזרים מה-10 בחודש
למי שההרגל החזק שלהן ושלהם הוא לספור חודשים החל מה-10 בחודש ויתכן שירגישו שקשה בשלב ראשון לשנות את נקודת המבט הזו.

בתפריט הצד, תחת הגדרות בוחרים ב״יום תחילת התזרים״ ומתקדמים משם.

חשוב לזכור שלאורך זמן, יום תחילת התזרים הוא שרירותי ולא יכול לשנות את התמונה הגדולה. אבל שינוי ההגדרה יכול לייצר הבדל משמעותי בין מה שהיה לפני השינוי, לבין מה שיופיע אחרי, אלה הסיבות העיקריות:

👈 כשחלון הזמן של התזרים זז ב־10 ימים, יש הוצאות והכנסות שקודם נכללו בתזרים ועכשיו כבר לא ולהיפך - עסקאות שקודם לא נכללו ועכשיו כן.

👈 הזזה של חלון התזרים מה־1 ל־10, משמעותה שאם קודם היינו לקראת סוף התזרים, יכול להיות שעכשיו אנחנו בהתחלה או באמצע של החודש כפי שהוא נספר אחרי ההזזה. במקרה הזה, סביר שיש פחות הוצאות משתנות ולכן יתרת ההוצאות המשתנות השבועית תגדל.

👈 הוצאות קבועות שהתאריך שלהן הוא בעשרת הימים הראשונים של החודש - לפני השינוי יופיע שהן נכנסו בפועל, אחרי השינוי התזרים רק יצפה להן, והן יכנסו רק בחודש הקלנדרי הבא.

👈 לבסוף, התזרים שמתחיל ב-10 מתייחס אחרת להכנסות הקבועות, כפי שיפורט בפסקה הבאה.

ככלל, תזרים מה-10 בחודש מתחשב בהכנסות קבועות שנכנסו לפני שהוא התחיל, כלומר לפני ה-10 בחודש. למה ואיך? הנה ההסבר.

הכנסות קבועות הן ההכנסות שהתזרים מצפה שיחזרו על עצמן כמעט באופן מדויק מחודש לחודש, והן בד״כ בסיס ההכנסה שאיתו מתחיל התזרים ביום פתיחת החודש התזרימי. בהתחלה הן מופיעות כצפי וכשמגיעה ההכנסה לבנק, היא מחליפה את הצפי ומתחשבים בסכום שנכנס בפועל. מדובר במשכורות, קצבאות, העברות חודשיות קבועות ועוד.

המעבר לספירת החודש מה-10 מייצר מצב שבו התזרים מעודד להוציא כסף שעוד לא נכנס בגלל שכמעט כל המשכורות נכנסות בין ה-1 ל-10 בחודש, כלומר לקראת סוף תקופת התזרים. ככה רק לקראת הסוף, לפעמים אפילו אחרי הסוף, מתבררת ההכנסה האמיתית והצפי משתנה.

כדי לתת ללקוחות את הוודאות והיציבות הדרושות לקבלת החלטות טובות על בסיס התזרים, החלטנו שתזרים מה-10 בחודש יתחשב רק בהכנסות קבועות שנכנסו לפני יום תחילת התזרים ועד לשבוע האחרון של החודש. כלומר, תזרים שמוגדר מה-10 בחודש מתבסס פחות על צפי של הכנסות, ובמקום זאת מביא בחשבון הכנסות שכבר הספיקו להיכנס בפועל כשהחודש מתחיל.

הנה שלוש דוגמאות:

👈 אם המשכורת נכנסת בדרך כלל ב-9 בחודש, אז תזרים חודש יולי (שמתחיל ב-10 ביולי) ״מושך אליו״ את המשכורת שנכנסה לבנק ב-9 ביולי ומתחשב בה. המשכורת שתיכנס לקראת סוף התזרים, זו של ה-9 באוגוסט, תממן את התזרים של אוגוסט.

👈 גם אם המשכורת נכנסת ב-1 ביולי או אפילו קודם לכן - ב-30 ביוני, עדיין אלה משכורות שימתינו וייכנסו לחישוב של תזרים יולי שמתחיל ב-10 ביולי.

👈 אם הכנסה קבועה נכנסת ב-10 או ב-11 בחודש יולי, אז היא תיספר לחודש יולי עצמו ולא תימשך לתזרים החודש הבא.

חשוב להזכיר: ההכנסות וההוצאות הן זהות בין רייזאפ לבין הבנק וחברת האשראי, כלומר הנתונים עצמם זהים. ההבדל הוא באופן שבו המידע מוצג - התזרים החודשי לא נועד לעקוב במדויק אחרי מצב יתרת העו״ש, אלא לתת זווית חדשה.

הזווית הזו שרייזאפ מציעה ללקוחות שלה היא ההסתכלות התזרימית ויש לה שני יתרונות גדולים:

👈 היא עוזרת לנו להתמקד במה שחשוב

👈 היא מלווה אותנו במהלך החודש ,ולא רק ביום חיוב האשראי.

אז כשאנחנו עובדים עם התזרים, ההחלטות שלנו לגבי הוצאות נבחנות לאורך החודש לעומת ההכנסות של החודש ולא לעומת העו״ש.

אותו הכלל תקף גם כשמשנים את התזרים כך שיתחיל מה-10 בחודש.

מטרת השינוי היא להתאים את ההוצאות של החודש לאופן שבו התרגלנו לקבץ אותן לחודשים, ולא שנדע לצפות מראש את מצב העו״ש שלנו. חשוב לציין את זה במיוחד לאור זאת שהמשכורת שנספרת בתזרים היא זו שהתקבלה בדרך כלל לפני שהוא מתחיל.

כדי לעקוב אחר יתרת העו״ש ועל החיוב הצפוי בכרטיסי האשראי, אפשר לצפות בנתונים האלה בעמוד ״מצב העו״ש והאשראי״ שבתפריט הצד של התזרים. זו הדרך שלנו לתת את מה שצריך בשביל יכולת המעקב אחרי מצב העו״ש, שלא לרדת מתחת לרף מסוים או סתם להיות בשליטה, אבל ההמלצה החמה שלנו היא לנסות להתרכז במה שנותר להוציא מבחינה תזרימית ובהגדרה נכונה של יעדי הוצאה וחיסכון חודשיים. השיפור במצב העו״ש כבר יגיע מאליו 💪

התפלגות של חלוקת תאריכי קבלת משכורת:

משכורות בד״כ נכנסות ב-1 בחודש (18% מכלל המשכורות) ולקראת ה-10 (16% ב-9 בחודש ו-4% ב-10 בחודש). בנוסף יש הרבה משכורות שהתאריך שלהן גמיש בתוך עשרת הימים הראשונים של החודש. בסוף החודש, אפשר לראות את אחוז המשכורות שמתקבלות עוד לפני שהחודש מתחיל.