הסיטואציה מוכרת - הגעתי לקופה ושם עולה השאלה - האם לחלק לתשלומים 🤔
ואם זה לא מספיק קשה, מצויין שהחלוקה היא בלי ריבית ובלי הצמדה. וזה בהחלט מפתה, הרי במקום שירד בתשלום החודשי הקרוב 2,400 ₪ יהיה אפשר להחליק את הסכום עם חלוקה של 400 ₪ על פני 6 חודשים.

חשוב להבהיר כבר עכשיו - תשלומים יכולים להיות כלי חשוב בניהול התזרים שלנו, בטח ברכישות גדולות וחד פעמיות. אבל באותה נשימה, כדאי לנסות ולהימנע מתשלומים בצריכה שוטפת, בטח אם מדובר ברכישות חוזרות, כמו סופר. הסיכון בזה הוא שחלוקה לתשלומים תהפוך מכלי שיכול לעזור לנו להיות על זה במקרים מסוימים, לכלי שגורם לנו ללכת לאיבוד.

הבהרנו את הסוגיה הזאת ועכשיו אפשר לדבר על איך משתמשים בתשלומים כאמצעי שיכול למנף את ההתנהלות הכלכלית שלנו ולהוביל אותנו לחיסכון והשקעה. במילים אחרות אפשר להפוך את הקערה - מתשלומים לבית העסק לתשלומים עבורנו.

נשתמש בדוגמא כדי להמחיש את הרעיון. נניח ורכשנו מקרר בסכום של 3,500 ₪ וחילקנו אותו ל-10 תשלומים שווים. כלומר בכל חודש למשך כמעט שנה, יורד לנו 350 שקל. עכשיו, בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה ונבחן את זה מזווית של כלכלה התנהגותית. בעצם יש פה סכום שאנחנו מתרגלים להוציא באופן קבוע בכל חודש, לומדים לחיות איתו ולשלב אותו יחד עם כל יתר ההוצאות השוטפות. הרי ב-10 חודשים האלו, 350 שקל ירדו כמו שעון.

יצירת הרגלים חדשים זה קשה, אבל קל יותר לרכב על הרגל קיים. כלומר קל יותר להפוך תשלום שכבר ״התרגלנו אליו״ במשך כמה חודשים וברגע שהוא נגמר להפוך אותו להרגל חיסכון חדש שמשרת את השאיפות והחלומות שלנו.

לכן, רגע לפני שחוזרים לשגרה שבה אין את ה-350 ₪ כהוצאה חודשית, ננסה למנף את ההרגל שרכשנו. דמיינו רגע, במקום לראות ברייזאפ הוצאה בשם ״אלוף המקררים תשלום 10 מ-10״ נראה הוצאה באותו הסכום בשם של ״חיסכון לחופשה״, ״חיסכון לקניית גיטרה חשמלית״ או ״כאן בונים חופש כלכלי״.

הרעיון הוא להפוך את התשלומים להוראת קבע, לעצמנו 💪

חשוב לזכור שלא חובה להפוך את כל הסכום של התשלום לחיסכון. אם למשל היינו רגילים לשלם 350 ₪ אפשר להחליט ש-200 ₪ מתוכם ימשיכו לחיסכון עתידי ו-150 ₪ יחזרו לתזרים החודשי להוצאות אחרות. גם ה- 200 ₪ ריבית דריבית, לאורך זמן, חודש אחרי חודש, יאפשרו לנו להניח יסודות לבניית חיסכון גבוה ומשמעותי יותר.