השאלה אם לחלק לתשלומים מטרידה את רובנו, ובהחלט יש בזה משהו מפתה, במקום שירד בתשלום החודשי הקרוב 2,400 ₪ אפשר להחליק את הסכום עם חלוקה של 400 ₪ על פני 6 חודשים. חשוב לציין, תשלומים יכולים להיות כלי חשוב בניהול התזרים, בטח ברכישות גדולות וחד פעמיות. אבל באותה נשימה, כדאי לנסות ולהימנע מתשלומים בצריכה שוטפת, בטח כשמדובר ברכישות חוזרות, כמו סופר. הסיכון בזה הוא שחלוקה לתשלומים תהפוך מכלי שיכול לעזור לנו להיות על זה, לכלי שגורם לנו ללכת לאיבוד.

אחרי שהבהרנו את הסוגייה הזו, אפשר לדבר על איך משתמשים בתשלומים כאמצעי שיכול למנף את ההתנהלות הכלכלית שלנו ולהוביל אותנו לחיסכון והשקעה? במילים אחרות אפשר להפוך את הקערה - מתשלומים לבית העסק לתשלומים עבורנו.

כדי להמחיש את הרעיון נשתמש בדוגמא. נניח שרכשנו מקרר בסכום של 3,500 ₪ וחילקנו אותו ל-10 תשלומים שווים. כלומר בכל חודש למשך כמעט שנה, יש לנו חיוב של 350 ₪. עכשיו אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה ולבחון את זה מזווית של כלכלה התנהגותית. בעצם יש פה סכום שהתרגלנו להוציא באופן קבוע בכל חודש, וכבר למדנו לחיות איתו ולשלב אותו יחד עם כל יתר ההוצאות השוטפות, כי בתקופה הזו, באופן קבוע 350 ₪ ירדו בכל חודש.

יצירת הרגלים חדשים זה קשה, אבל קל יותר לרכב על הרגל קיים. כלומר קל יותר להפוך תשלום שכבר ״התרגלנו אליו״ במשך כמה חודשים, וברגע שהוא נגמר להפוך אותו להרגל חיסכון חדש שמשרת את השאיפות והחלומות שלנו.

לכן, רגע לפני שחוזרים לשגרה שבה אין את ה-350 ₪ כהוצאה חודשית, ננסה למנף את ההרגל שרכשנו. במקום לראות ברייזאפ הוצאה בשם ״אלוף המקררים תשלום 10 מ-10״ נראה הוצאה באותו הסכום בשם של ״חיסכון לחופשה״, ״חיסכון לקניית גיטרה חשמלית״ או ״כאן בונים חופש כלכלי״.

הרעיון הוא להפוך את התשלומים להוראת קבע, לעצמנו 💪

חשוב לזכור שלא חובה להפוך את כל הסכום של התשלום לחיסכון. אם למשל היינו רגילים לשלם 350 ₪ אפשר להחליט ש-200 ₪ מתוכם ימשיכו לחיסכון עתידי ו-150 ₪ יחזרו לתזרים החודשי להוצאות אחרות. גם ה- 200 ₪ ריבית דריבית, לאורך זמן, חודש אחרי חודש, יאפשרו לנו להניח יסודות לבניית חיסכון גבוה ומשמעותי יותר.

לפודקאסט בנושא הזה 👇