מע״מ: המע״מ יעלה מ-17% ל-18%. הדבר הזה לבדו לכאורה יעלה את המחירים של מרבית מוצרי הצריכה והשירותים בישראל. למה לכאורה? כי אמנם העלויות של בעלי העסקים והמוכרים יגדלו, הם ינסו לגלגל את כל העלייה או חלקה. בענפים שבהם יש תחרות מאוד גדולה - יהיה קשה לגלגל את העלייה במלואה. לצורך העניין, משק בית שמוציא היום כ-20,000 ₪ בחודש, על הנייר יתווספו לו עליה של אחוז, שהיא כ-200 ₪ בחודש ,זה כמובן חישוב פשטני אבל זה הכיוון. העלאת המע״מ אמורה להביא לעלייה של 7.2 מיליארד שקל להכנסות המדינה. (כלומר עוד 7.2 מיליארד שאנחנו הציבור נשלם).

הגדלת התשלום לביטוח לאומי: בגדול, העובד והמעסיק ישלמו יותר לביטוח לאומי. כנל לגבי עצמאיים. כמה יותר? המספרים עדיין לא סופיים אבל אם ניקח עובד בשכר הממוצע (12,500₪), תוספת התשלום לביטוח לאומי תעמוד כנראה על אזור ה-1,100₪ בשנה שיחולקו חצי חצי בין המעסיק לבין העובד. כלומר - העובד הממוצע ישלם עוד כ-50-60 ₪ בחודש לביטוח לאומי, שהם כ-600-700 ₪ בשנה. המשמעות היא - נטו קטן יותר.
​

הקפאת מדרגות מס הכנסה: באופן כללי, מס הכנסה עובד לפי מדרגות ובכל שנה המדרגות האלו מתעדכנות לפי האינפלציה. ככל שסכום המדרגות גבוה יותר זה אומר שאנחנו משלמים פחות מס על אותו שכר. כעת אם מקפיאים את מדרגות המס, זה אומר שבשנה הבאה נשלם יותר מס הכנסה ממה שהיינו צריכים (שוב, בגלל האינפלציה). ניקח עובד עם שכר ברוטו של 16,000 אלף יוצא שהוא מפסיד כ-30₪ בחודש מההקפאה של מדרגות המס. השפעה בפועל: במקרה הזה הנטו יישאר אותו דבר, ולא ייגדל בכ-30₪. חשוב לדעת שההקפאה היא ל-3 שנים לפי סכומי המדרגות של היום כך שבעוד שנה-שנתיים ההשפעה תתחיל להיות משמעותית יותר.
​

הקפאת נקודות זיכוי: כל תושב מדינת ישראל מקבל היום אוטומטית 2.25 נקודות זיכוי. תושבת מקבלת 2.75 ויש תוספת נקודות על ילדים (לפי גילאים) ועוד פרמטרים נוספים. מה זה בכלל נקודת זיכוי? כל נקודות זיכוי שווה היום 242₪. כלומר אם צריך לשלם מס של 1,000₪ לצורך הדוגמא ויש לעובדת 3 נקודות זיכוי (לדוגמא) אז היא לא תשלם 1,000 כי היא מזדכה על 726₪ (242*3) ולכן בתלוש עצמו היא תשלם באמת 274₪ מס (זה כמובן קורה אוטומטית). גם כאן שווי הנקודות גדל כל שנה לפי המדד. כאשר מקפיאים אותם, מונעים מאיתנו להזכות יותר על המס שאנחנו משלמים. כלומר - גם נשלם יותר מס בגלל הקפאת המדרגות, גם נזדכה פחות על המס בגלל הקפאה של נקודות הזיכוי. הורה עם 2-3 ילדים שיש לו כיום למשל 8-9 נקודות זיכוי, ישלם תוספת מס של כ-50-60-₪. השפעה בפועל: גם כאן הנטו היה אמור לגדול מעצמו וזה לא יקרה.
​

הקפאת קצבאות ילדים: את הרעיון של ההקפאה הבנו, אז גם כאן, הקפאה מונעת מאיתנו לקבל קצבה מוגדלת בהתאם למדד. ניקח לדוגמא הורים ל-3 ילדים. הקצבאות שהיו אמורות לגדול בכ-15-20 ₪ (גם לבנק וגם לחיסכון לכל ילד), לא יגדלו.
​

התייקרות התחבורה הציבורית: עלייה של 30% בתעריף הנסיעה מ-6₪ ל-8₪. העדכון ישפיע כמובן גם על מסלולי החופשי חודשי.

קיזוז ימי הבראה: שווי כל יום הבראה של עובד במגזר הפרטי עומד על 418 שקל, ובמגזר הציבורי על 471 שקל. בכוונת האוצר להפחית שני ימי הבראה מכל עובד ב־2025, כולל עובדי המגזר הפרטי, זאת בנוסף להפחתה של יום אחד שבוצעה ב־2024. כלומר, ב־2025 במשק בית שבו הורה אחד עובד במגזר הציבורי וההורה השני עובד במגזר הפרטי, יופחת סכום כולל של 1,778 שקל ב-2025.

הפקדות לפנסיה: כיום, על ההפקדה לפנסיה מצד המעסיק, לא משלמים מס הכנסה עד לתקרה של פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק (30,947 שקל). בכוונת האוצר להפחית את התקרה לפעמיים השכר הממוצע (24,758 שקל). בנוסף, כל עובד זכאי לזיכוי של 35% מהפרשתו לפנסיה, עד לתקרה של 8,148 שקל בשנה. התקרה צמודה למדד ועדכונה שומר על ערכה הריאלי של הטבת המס, אך התקרה תוקפא וערכה של הטבת המס יישחק. וכמה זה במספרים? נגיד עובד שמרוויח 30 ברוטו, כעת ישלם מס הכנסה על חלק מההפקדה לפנסיה שעושה עבורו המעסיק וגם על הפיצויים וגם יקבל פחות זיכוי מס על ההפקדה שהוא עושה ממה שהיה אמור לקבל. בחישוב גס עוד כ-250 ₪ תשלום מס בחודש (או אם תרצו מעל 3,000 ₪ בשנה). לעובדים שמרוויחים עד 25,000 ההשפעה היא שולית.

יש צעדים נוספים שבעיקר משפיעים על עסקים ובעלי חברות ארנק וסביר שיהיו צעדים נוספים גם.

עמלות: חלקנו עדיין משלמים עמלות בסכום שיכול לנוע בין 10-60₪ בחודש. איך מורידים את זה? לשלוח הודעה באפליקציה של הבנק ולבקש לבטל את עמלות העו״ש ודמי הכרטיס ככל שקיימים. אפשר להוריד או להפחית עמלות נוספות.

חשבון חשמל: רפורמת החשמל במשק הישראלי בשיאה והיא מאפשרת לעבור לספק חשמל חלופי (שהוא לא חברת חשמל) ובכך לקבל הנחה מובנת של 5%-7% בחיוב החודשי. החיסכון יכול לנוע בין 15-40₪ בחודש. איך עושים את זה?

תחבורה ציבורית: לאלו מאיתנו שעדיין משלמים ברב קו, אפשר לשלם באמצעות האפליקציות שמחשבות את ההנחות והתעריפים האפשריים הטובים ביותר בצורה אוטומטית ורטרואקטיבית. כמו הופון או מוביט למשל.

מינויים: יותר מתמיד אנחנו צריכים לעשות מעבר תקופתי ובחינה של תשלומי האינטרנט, סלולר וטלויזיה. בהרבה מקרים, ההטבה התקופתית הסתיימה ולכן המחיר קפץ ואפשר להוריד אותו חזרה. או לחפש את המבצעים וההטבות שיש מדי תקופה. כמו כן, מעבר כזה יוכל להציף תשלומים שאנחנו עושים על מינויים שאנחנו כבר לא באמת צורכים.
​

בחינה של הלוואות קיימות - אפשר לשקול איחוד של ההלוואות, פריסה מחדש וגם בחלק מהמקרים לפעול לשיפור הריבית. בחלק מהמקרים, פעולות כאלו יכולות להביא להקלה תזרימית של מאות שקלים בחודש.

מחזור משכנתא - מחזור באופן כללי אומר לבחון האם כדאי לנו לקחת את המשכנתא ״מחדש״ בתנאים הקיימים היום. לקחת מחדש אומר שאפשר להתאים אותה לתנאים הכלכליים של היום, לפרוס אותה לתקופה שונה ממה שהיא היום ולשנות את מסלולי ההלוואה. גם כאן, מחזור יכול בחלק מהמקרים להביא לירידה של מאות שקלים בהחזר החודשי. בחלק מהמקרים הירידה מגיעה על חשבון העלות הכוללת של הלוואה. כלומר, מצד אחד, הקלה תזרימית. מצד שני - לשלם יותר ריביות לאורך חיי הלוואה.
​

בחינה ומעבר על תיקי הביטוחים - תמיד טוב אחת לתקופה לעבור על הביטוחים הקיימים שלנו ולבחון האם ניתן לשפר את המחיר שלהם והאם כולם באמת נחוצים.